אפוטרופסות

מאמרים עו"ד קובי כהןהחוק המסדיר את עניין האפוטרופסות ומלמד אותנו מהו אפוטרופוס, ומתי נזקקים לו, הינו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (התשכ"ב- 1962).
על פי החוק כל אדם באשר הוא, ללא כל קשר לגילו, למצבו הרפואי או הנפשי, כשיר לזכויות ולחובות, מיום לידתו ועד ליום מותו.
ואולם, החוק מגדיר מצבים מסוימים שבהם כשרותו המשפטית של אדם נשללת ממנו, בין אם על פי החוק, ובין אם ע"י פסק דין של בימ"ש.
לדוגמא:
מי שלא מלאו לו 18, אינו כשיר לבצע פעולות משפטיות, כגון- חתימה על חוזה ללא הסכמת ההורה או האפוטרופוס שלו, ואם עשה זאת, הפעולה, על פי החוק, ניתנת לביטול, אלא אם מדובר בפעולה שקטינים רגילים לעשות בדרך כלל. כמו לדוגמא רכישת כרטיס חופשי חודשי של חב' אוטובוסים וכדומה.

לשם הבנת המושג אפוטרופסות, יש צורך תחילה להבהיר מושגים אחרים:

חסוי- הוא אדם אשר אינו מסוגל (באופן זמני, או לצמיתות) לדאוג לענייניו. בין אם מדובר בענייניו הגופניים ומצבו הרפואי או הנפשי, ובין אם מדובר בענייניו הכלכליים, לרבות קטין.
ניקח לדוגמא אדם שנמצא בבית חולים, והוא מחוסר הכרה. במצב זה הוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו, או לתת הסכמה לטיפול רפואי, או לבצע פעולות בחשבון הבנק שלו וכו'. אדם כזה מוגדר בהליכים המשפטיים חסוי. בהתאם לצורך, יוגשו לבית המשפט בשם קרוביו של החסוי, או בשם המוסד בו הוא מאושפז, הבקשות המתאימות לצורך מינוי אפוטרופוס שידאג לענייניו של החסוי עד שיוכל לעשות זאת בעצמו. מתפקידו של בית המשפט, בין היתר, לשמש כמשגיח, לוודא שיש מי שדואג לאינטרסים של החסוי הזה.

פסול דין- ישנם מצבים מיוחדים, בהם יכריז בית המשפט על אדם שהוא פסול דין, בשל ליקוי בשכלו או בשל מחלת נפש. המשמעות היא שהוא אינו כשיר לבצע פעולות משפטיות, או להתייצב להליכים משפטיים וכו'. לדוגמא במצבים בהם אדם החולה במחלת נפש, אשר שוללת ממנו כושר שיפוט ויכולת להחליט החלטות משמעותיות, עשוי בית המשפט להכריז עליו כפסול דין. כלומר – אדם זה לא יוכל עוד לנהל לבד את ענייניו הכלכליים או להחליט בעצמו החלטות בעניין טיפולים רפואיים.
לפי החוק, אדם שהוא פסול דין חובה למנות לו אפוטרופוס, שידאג לאינטרסים הרפואיים והכלכליים שלו.

אפוטרופוס- הינו כינוי לאדם הממונה על ידי בית המשפט בהליך מיוחד, כדי לדאוג לצרכיו של חסוי או פסול דין, באותם עניינים שהוא אינו מסוגל לעשות זאת בעצמו.
בית המשפט, לאחר שקיבל המלצות וחוות דעת מגורמים מוסמכים (רופאים, עובדים סוציאליים וכד') יכול להחליט על מינוי אפוטרופוס לגופו של אדם- ז"א לכל ענייניו הרפואיים והנפשיים (מינוי כזה כולל את האחריות לדאוג לחסוי לסידור מקום מגורים ראוי) או לענייניו הרכושיים, או לשניהם.
אפוטרופוס לקטינים: הורים לילדים מתחת לגיל 18, הם בדרך כלל האפוטרופסים הטבעיים של הקטינים, מעצם הורותם, מלבד מצבים חריגים, בהם נשללת האפוטרופסות בהליך מיוחד בבית המשפט, או מצבים מצערים כמו קטין שהתייתם מהוריו, ואז מתעורר הצורך במינוי אפוטרופוס נוסף או חלופי לקטין.
ישנם מצבים שבהם גם האפוטרופוס אינו רשאי לאשר פעולות מסוימות של קטין או של פסול דין, לדוגמא- רכישת דירה או מתן ערבות, וכו'.
במקרים כאלה, ניתן לפנות לבית המשפט בהליך מיוחד ולבקש ממנו לאשר את הפעולה.

אפוטרופוס לדין: במצבים בהם פסול הדין, הקטין או החסוי מעורב בהליכים משפטיים (כמו לדוגמא חלוקת רכוש או ירושות), ימונה לו אפוטרופוס לדין, אשר יפעל במקומו למיצוי זכויותיו.

מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
1. האפוטרופוס יכול להיות אדם, שהוא בדרך כלל קרוב משפחה, או מספר אנשים או חברה שמתמחה במתן שירותי אפוטרופסות. המינוי נעשה לאחר שבית המשפט מקבל המלצה מעובדת סוציאלית או פקידת סעד, המכירה את החסוי ואת מערכת היחסים בינו לבין מי שמבקש להתמנות לתפקיד.
2. במקרים בהם לחסוי או לקטין אין קרובי משפחה ו/או מכרים המסוגלים לשמש כאפוטרופסים, או לחילופין, במקרים בהם ישנם סכסוכים בתוך המשפחה לגבי זהות האפוטרופוס, בית המשפט יכול למנות חברה או עמותה, שתשמש כאפוטרופוס לחסוי.

בטרם ימנה בית המשפט אפוטרופוס לחסוי, יש לשמוע את דעתו של החסוי למינוי המבוקש. הסכמת החסוי יכולה להינתן בכתב או בעל פה- בפני אחד מגורמי הטיפול (עו"ס/ פקידת סעד/רופא), זאת במידה והחסוי מסוגל להביע דעה בעניין. כשמדובר בקטינים, נדרשת הסכמת הקטין מגיל 9.

תפקיד האפוטרופוס:
האפוטרופוס נדרש לפעול לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין, והוא מוסמך לעשות כל הדרוש לשם מילוי תפקידו.
כמו כן, האפוטרופוס אינו מורשה לפעול בשם החסוי, כאשר בפעולה יש ניגוד עניינים בינו לבין החסוי, ללא אישור של בית המשפט או של אפוטרופוס אחר שהתמנה לאותה מטרה.

הפיקוח על האפוטרופוס:
הגוף שמונה מטעם המדינה לפקח על תפקודו של האפוטרופוס, בפן הכלכלי, הוא האפוטרופוס הכללי. בעבר, היה האפוטרופוס הכללי אף מתמנה בעצמו כאפוטרופוס לחסויים, אולם כיום, הוא משמש בעיקר לצורך ביקורת ומעקב על האפוטרופסים.
מי שממונה כאפוטרופוס על חסוי או קטין, מחוייב להגיש דו"ח תוך 30 יום, לאפוטרופוס הכללי בעניין מצבו הכלכלי של החסוי/ קטין תוך פירוט נכסיו וחובותיו.
לאחר מכן, יגיש האפוטרופוס מידי שנה דו"ח פרטה לאפוטרופוס הכללי, לצורך מעקב.
למרבה הצער, כיום אין גורם מוסמך, שתפקידו לעמוד בקשר עם האפוטרופוס ועם החסוי לאחר שניתן המינוי מבית המשפט, כדי לוודא שהכל מתנהל כשורה מבחינת מצבו הכללי של החסוי, סידור מקום מגורים עבורו ומצבו הרפואי.
במצבים בהם האפוטרופוס לא מתפקד כראוי, ובמידה וישנה עובדת סוציאלית המעורבת היא יכולה להתערב ולדווח בעניין מצבו של חסוי ו/או על הליקויים בתפקודו של האפוטרופוס. אף ייתכן כי תיעשה פנייה מטעם שירותי הרווחה לבית המשפט, לבחון מחדש את מינוי האפוטרופוס.
מומלץ מאוד, במצבים בהם ישנם קרובי משפחה לחסוי, כי הם יעמדו בקשר עם האפוטרופוס ויוודאו כי הוא מבצע את תפקידו לטובת החסוי וכי החסוי מקבל מענה לכל צרכיו.

עו"ד קארין הולצברג עוסקת בין היתר בדיני מעמד אישי.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני, וכל מקרה הינו לגופו.