הצלחות המשרד

עו"ד קובי כהןעיקול שלא כדין בהליכי הוצאה לפועל

הקשישה- אנה אלטר, ניצולת שואה בת 92 שנים, חייבת לבנק דיסקונט סכום של למעלה מ 50,000 ש"ח. במסגרת הלכי הגבייה שניהל בנק דיסקונט ביצע פעולות גבייה שונות, וביניהן עיקול ומימוש כספים שנתפסו בחשבון הבנק שלה.
סכום של 12,780 ש"ח אשר הועבר לגב' הקשישה כהטבה לניצולי שואה ונכנס לחשבון הבנק שלה, עוקל ע"י בנק דיסקונט במסגרת 30 ימים הראשונים מקבלתם.
למרות שהסכומים אשר מתקבלים לפי חוק הטבות לניצולי שואה התשס"ז 2007- מוגנים מפני שיעבוד ועיקול במשך 30 ימים מקבלתם, רשם ההוצאה לפועל אישר להעביר את הכספים לבנק- וזאת בשל העובדה כי רשם ההוצל"פ אינו יודע מתי הכספים נכנסו לחשבון הבנק של הקשישה, ואינו יודע שהכספים הנ"ל התקבלו בהתאם לחוק ההטבות לניצולי שואה.
יוצא איפא כי מדובר בעיקול שלא כדין- ולכן משרד עוה"ד קובי כהן פנה אל ב"כ בנק דיסקונט בדרישה להחזיר את הכסף, אך בנק דיסקונט סירב להחזירו לקשישה.
לפיכך, הוגשה בקשה מלפני רשם ההוצל"פ הנכבד ערן אביטל להורות על החזרת הכסף לקשישה. הרשם, אומנם קבע כי מדובר ב"עיקול שלא כדין" ואין מנוס אלא להורות על השבת הכסף לידי הקשישה, אך למרות קביעתו הורה כי השבת הכסף לא תהיה בעין אלא על דרך של "הפחתת החוב", כאילו היה זה עיקול כדין לכל דבר ועניין. המשמעות היא כי בפועל הכסף טרם הוחזר לקשישה.
משרד עו"ד קובי כהן פנה בבקשת רשות ערעור לביהמ"ש השלום, כבוד השופט משה סובול- אימץ את הקביעה כי מדובר ב"עיקול שלא כדין" אך יחד עם זאת הצדיק את החלטתו של רשם ההוצאה לפועל ערן אביטל להורות על "החזרת" הכסף בדרך של הקטנת חוב שכן, הקשישה במשך זמן רב לא שילמה כספים על חשבון החוב.
רק כשהוגשה בקשת רשות ערעור בפעם השלישית- לבית משפט מחוזי- קיבלו את הטענה של עוה"ד קובי כהן, לפיה יש הכרח להחזיר את הסכום של 12,780 ש"ח לקשישה באופן ממשי מאחר ונקבע כי העיקול נעשה "שלא כדין". בנוסף כבוד השופטת עפרה צ'רניאק חייבה את בנק דיסקונט בהוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

רכב משועבד

סיפורו של אדם אשר רכש רכב פרטי מאת גברת פלונית.
הגברת התחייבה בזיכרון הדברים כי הרכב לא משועבד ולא מעוקל, ובאמת כאשר ביצעו העברת בעלות בדואר, לא היה עיקול רשום במשרד הרישוי, והעברת הבעלות בוצעה ללא שום בעיה.

כעבור שבוע בלבד הגיעו אנשי ההוצאה לפועל אל הרוכש, מצוידים ברכב גרר, ונטלו עימם את הרכב שזה עתה נקנה במיטב כספו של הרוכש וזאת לעיני העוברים והשבים.

הסתבר כי הרכב היה משועבד לטובת בנק, והשעבוד היה רשום רק ברשם המשכונות!!

הרוכש הגיע אל משרדו של עורך הדין קובי כהן, על מנת שיגיש תביעה כספית כנגד אותה הגברת אשר התחייבה שאין כל שיעבוד על הרכב.

עורך הדין גילה ללקוח שישנה עילת תביעה נוספת גם כנגד הבנק, וזאת בשל מצג השווא הרשלני אשר נגרם בפעולותיו של הבנק.

הסתבר שהבנק עצמו ביקש להסיר את השעבוד שהיה רשום במשרד הרישוי על מנת שיהיה ניתן למכור את הרכב, וציפה שהכסף שיתקבל ממכירת הרכב יעבור אליו.

במקביל הבנק הותיר על כנו את השעבוד שהיה רשום במשרד המשכונות, על מנת להבטיח את הזכויות ברכב במידה וכספי התמורה לא יתקבלו…

כך יצג הבנק מצב שווא בפני צדדים שלישיים (כדוגמת המוכר), לפיו הרכב, כביכול, איננו משועבד, אך בפועל הבנק הבטיח את עצמו והותיר את השעבוד הלכה למעשה ברשם המשכונות. בפעולות הבנק יש גם משום התנהגות בחוסר תום לב.

 רשות השידור

המדובר בזוג נשוי אשר שילם את אגרת הטלוויזיה כסדרה, וזאת עד לשנת 2002 בה מכרו את דירת המגורים ועברו להתגורר בבית החמות.

במשך כל השנים, החמות שילמה את אגרת הטלוויזיה, אך במקביל רשות השידור שלחה אגרות לתשלום על שמו של הבעל.

כל פנויות בני הזוג לרשות השידור והודעתם על כך שהם מתגוררים בבית החמות אשר היא משלמת את אגרת הטלוויזיה כסדרה לא הועילו.

בשנת 2010 הגישה רשות השידור תביעה על סכום קצוב ישירות בלשכת ההוצאה לפועל, וסכום הכסף שנדרש הבעל לשלם, במסגרת תיק ההוצל"פ עמד על סך של כמעט 5,000 ₪.

עורך הדין קובי כהן הגיש התנגדות לתביעה במועד, וההתנגדות הועברה לבית משפט השלום על מנת שיקבע בעניין המשך ניהולו של התיק.

לאחר דין ודברים עיקש, שוכנעו עורכי הדין המייצגים את רשות השידור כי הבעל לא החזיק במקלט טלוויזיה כל אותן השנים, ולכן לא חייב בתשלום האגרה.

בסופו של דבר הוחלט כי התביעה תידחה, ותיק ההוצל"פ ייסגר, וכך היה.

 דיני עבודה

סיפורה של הגברת בלה יוסיפוב, שעבדה בבית החולים תל השומר (שיב"א), אחד מבתי החולים הגדולים בארץ,

היא הועסקה על בסיס של עובדת זמנית, והחוזה הוארך כל פעם מחדש למשך שנה שלמה

בחלוף 5 שנים לעבודתה, הנהלת בית החולים החליטה באופן פתאומי להביא להליך מזורז של פיטורי העובדת.

הסתבר כי בית החולים החליט לפטר את העובדת וזאת כדי למנוע ממנה לקבל מעמד של קביעות הניתן אוטומאטית בחלוף 5 שנים של עבודה.

עורך הדין קובי כהן, הגיש בשמה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ושם תבע פיצויים בשל הפרת חוזה, וכן פיצוים עבור פיטורים שלא כדין. בנוסף דרש עורך הדין כהן להחזיר את העובדת לעבודתה, ו/או לחילופין לשלם לה פיצויים מוגדלים בגין שלילת מעמד הקביעות.

לכתבה באתר Y-NET

 הוצאה לפועל

בחור כבן 31 ניהל עסק משגשג בתחום התיירות, והתמוטט כלכלית בעקבות קריסה של חברה אחרת בה היה תלוי עסקית.

אותו בחור שהתרגל להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש, מצא את עצמו חייב בבת אחת למעלה מ 150,000 ש"ח, לבנקים בעיקר, לנושים שונים, לרשויות המס ולביטוח לאומי.

נפתחו כנגדו 5 תיקים שונים בלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ, ובנוסף פעלו כנגדו הרשויות לצורך גביית החובות באופן מנהלי..

החייב הגיש בעצמו בקשות לרשם ההוצל"פ, על מנת שיכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. אך רשם ההוצאה לפועל הנכבד, דחה את בקשותיו פעם אחר פעם.

במקביל הוצאו כנגדו צווי עיכוב יציאה מן הארץ, עיקולי מיטלטלין, ואף צווי מאסר והבאה.

אז הגיע החייב למשרדו של עורך הדין קובי כהן לראשונה.

עורך הדין כהן שקד רבות בנבירה אחר כל מסמך רלוונטי אשר יכול להועיל ללקוחו החדש, ולאחר מכן פנה בבקשות מתאימות לרשם ההוצאה לפועל.

כמובן שבשלב זה המשימה היתה קשה הרבה יותר, ועורך הדין כהן ידע כי עליו לפעול מהר, מאחר והשעון מתקתק.

בסופו של יום, רשם ההוצל"פ הנכבד הכריז על הלקוח כ"חייב מוגבל באמצעים" וקבע צו תשלומים חודשי בו יכול היה הלקוח לעמוד. כל ההליכים מסוג מאסר, הבאה ועיקול מיטלטלין הושהו כל עוד החייב עומד בצו התשלומים.

צו התשלומים נקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית האמיתית של החייב!!

את ההודעה המשמחת קיבל הלקוח בערב חג הפסח, והיה המאושר באדם.

הגנת השכר

המדובר בלקוח אשר חייב כספים למספר גורמים. הנושים השונים הטילו עיקולים על משכורתו, ולכן העביר המעסיק את סכום העיקול ישירות באמצעות לשכת ההוצל"פ לידי הנושים השונים.

אלא מה, בכל חודש הותיר בידי העובד סכום כסף שונה אשר נע בין 1,400 ₪ ל 2,000 ₪ לפי דעתו של המעסיק, ובהתאם להורדות אשר ביצע המעסיק כגון הוצאות טלפון וכדומה.

העובד סבר כי בשל העיקולים אין לו מה לעשות, אלא לבלוע את הגלולה המרה.

עו"ד כהן סבר אחרת, הוא פנה אל המעסיק והסביר כי חובה עליו להעביר לידי העובד את חלק השכר הפטור מעיקול, סכום זה נקבע בהתאם לטור ג' בחוק הבטחת הכנסה, ובמקרה שלפנינו דובר בסכום של 2,004 ש"ח מדיי חודש אשר היו מוגנים בפני עיקול!!

עורך הדין כהן טען בפני המעסיק כי כל סכום ששולם לטובת המעקלים והוחסר מן השכר המוגן, הינו שכר מולן לכל דבר ועניין, ועל כן לעובד עילת תביעה כנגדו.

בתוך זמן קצר שולמו לעובד כל הסכומים אשר הוחסרו ממנו, והלקוח היה מופתע לקבל בחזרה חלק משכר העבודה שלו, למרוץ שכבר עוקל מספר חודשים קודם לכן.

בנקים

סיפורה של סטודנטית, אשר הבנק פתח כנגדה בהליכים לגביית חוב בסך 38,000 ש"ח, כגובה ה"מינוס" שהיה בחשבונה.

המדובר בסטודנטית כבת 23, אשר הפרוטה אינה מצויה בכיסה. את רוב הכספים  משכה אמא שלה אשר היתה מיופת כוח בחשבון הבנק, ולה חובות רבים.

לאף אחת מהן לא היתה אפשרות לכסות את ה"מינוס" בבנק.

הריבית בגין ה"חריגה ממסגרת" אשר הבנק גובה היתה גבוה מאוד, ועל החוב התווספו אגרת פתיחת תיק, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.

החוב תפח ותפח, הגיע למימדים של כמעט 60,000 ש"ח, ואין מושיע.

אז נכנס עורך הדין כהן לתמונה, והגיש התנגדות לביצוע התביעה, וטען לגופו של עניין וכנגד קיומו של החוב. הדיון הועבר לבית משפט השלום בהרצליה.

שם טען עו"ד כהן כי הבנק התרשל בשעה שאיפשר ללקוחה לחרוג ממסגרת האשראי שהוקצבה לה,

וכן טען כי הבנק לא פעל בנאמנות בשעה שהזרים ללקוחה הלוואה, בשעה שידע שאין לה את האפשרות להחזירה, מפני שהיא סטודנטית חסרת הכנסות או רכוש.

עו"ד כהן הוסיף כי בכך הבנק הפר את חובת הנאמנות לפעול לטובת הלקוח, ולהימנע מניצול מצוקתו. משום כך לא מגיעה לבנק ריבית כה גבוהה כפי שדרש בעבור חריגה ממסגרת אשראי, אשר הוא עצמו גרם לה במכוון.

בעידודו של בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הלקוחה תחזיר רק את קרן החוב, ובתוספת קטנה עבור ההוצאות. החוב הוקטן משמעותית ונפרס לתשלומים רבים ושווים, ללא ריבית וללא הצמדה, כל זאת על מנת שללקוחה תינתן הזדמנות אמיתית להשתקם כלכלית, ו"לעמוד על רגליה" בחזרה.

החזרת החשמל לאחר "ניתוק חשמל"

מר יוסף פלד הוא אדם מבוגר בן 68 הסובל ממחלת הנפחת אשר לא עמד בתשלום שכר הדירה לאורך תקופה של 3 חודשים. מר פלד הסביר לבעל הבית כי אין לו כל כוונה שלא לשלם את שכר הדירה וכל סכום שנגלה לידו השתדל מר פלד להעביר לבעל הבית למען עמידה בהתחייבויותיו.

ביום 29.06.14 עם תום החודש השלישי בו לא עמד מר פלד בתשלום שכר הדירה החליט בעל הדירה לנתק את דירתו מחשמל, כל זאת כאשר מר פלד רואה את בעל הבית מבצע את הניתוק באופן יזום. כאשר פנה מר פלד אל בעל הדירה ואף ביקש מספר פעמים לחבר החשמל לדירה השיב לו בעל הבית מנגד בקללות וגידופים ואמר כי " אצלי אף אחד לא אוכל חינם".

ביום 08.07.14 הגיע מר פלד אל משרדנו עם בקשה להשבת חיבור החשמל לביתו ופיצויי ראוי לסבל ועוגמת הנפש שעבר נוכח התנהגות בעל הדירה. משרדנו הגיש בקשה לבית המשפט לצו עשה זמני שיחייב באופן מיידי את בעל הדירה לחבר את החשמל ליחידה.

כאן המקום לציין כי על אף שמר פלד לא שילם את דמי השכירות במועדם, עדיין לבעל הדירה אין את הזכות לעשות דין לעצמו, ולהחליט על דעתו בלבד לנתק את החשמל מאחר והחוק בישראל אינו מאפשר לפנות שוכר בכוח, ואוסר לנתק אותו מתשתיות חיוניות.

דמי תיווך

גם חוזה חתום עם מתווך על בלעדיות לא מחייב תשלום דמי תיווך עם מכר הדירה

בימים אלה ניתן פס"ד מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר קבע כי גם כאשר נחתם חוזה עם מתווך לפיו המתווך יהיה המשווק הבלעדי של הדירה , הוא לא יהיה זכאי לקבלת דמי תיווך רק מכוח העובדה שנחתם "הסכם בלעדיות".

הגברת ענבר ביקשה למכור דירת מגורים בראשון לציון, בעקבות פרסום שלה למכירת הדירה פנה אליה מתווך וביקש לשווק את הדירה באופן בלעדי. לאחר שנחתם הסכם בלעדיות בין הצדדים, הגיע רוכש לדירה שלא באמצעות המתווך, והדירה נמכרה לו.

המתווך הגיש תביעה לקבלת דמי תיווך בבית המשפט לתביעות קטנות אשר חייב את המוכרת בתשלום דמי תיווך בסך של 28,320 ₪ ובנוסף הוצאות בסך של 750 ₪.  על פסק דין זה הגישה מוכרת הדירה, הגב' שושנה ענבר, בקשת רשות ערעור באמצעות עורך הדין קובי כהן לבית המשפט המחוזי  בלוד, אשר הפך את פסק הדין וקבע כי במקרה בו המתווך לא היה "הגורם היעיל" לביצוע העסקה,  ואף לא ביצע לפחות שתי פעולות לשיווק הדירה הוא אינו זכאי לקבלת דמי תיווך, המתווך יוצג על ידי עורך הדין חיים סגל.

פס"ד מיום 2.10.14 בית המשפט המחוזי- לוד בתיק 33028-05-14, שושנה ענבר נ' אליעזר עמרניאן- מפי כבוד השופטת מיכל נד"ב

תאונת דרכים

נהג שפגע ברכב שהיה לפניו לא יישלם עבור הנזק שנגרם.

במקרה הנדון, הנהג שנפגע מאחור טען כי הלקוח של המשרד לא שמר מרחק ולכן פגע ברכבו מאחור.  מאידך הלקוח הציג גרסה עובדתית קצת שונה, לפיה דווקא הרכב שמלפנים סטה בפתאומיות לנתיב נסיעתו מהנתיב הימני לנתיב השמאלי ועצר לפתע כאשר גילה כי אין לו אפשרות לפנות שמאלה בצומת כפי שתכנן. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה כנגד לקוח המשרד לאחר שקבע כי 2 הגרסאות המנוגדות שנטענו מתיישבות היטב עם אופי הנזק שנגרם לרכב, וכי לא ניתן להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. התובע אשר לא השלים עם פסק הדין הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד ולדיון התייצב עם עדים נוספים אשר לא התייצבו בבית המשפט לתביעות קטנות, וכן ביקש להעיד את השמאי אשר הגיש את חוו"ד דעתו בנושא הנזקים שנגרמו לרכב התובע. בית המשפט המחוזי לא אפשר שמיעת עדויות חדשות בשלב בקשת רשות הערעור, ולא מצא כל מקום להתערב הממצאיים העובדתיים של בית המשפט לתביעות קטנות, ולפיכך דחה את הערעור תוך חיוב בהוצאות לטובת לקוח משרדנו.

פס"ד מיום 6.10.14 בית המשפט המחוזי- לוד בתיק 1907-06-14, שכנאי דור נ' סויסה ישי- מפי כבוד השופטת ורדה פלאוט