תאונות דרכים

מהי תאונת דרכים ?
רוב האנשים סבורים כי תאונת דרכים היא אירוע בו רכב פגע ברכב אחר או מקרה בו נהג עשה תאונה עצמית, אולם לא כך הדבר.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, מגדיר תאונת דרכים בסעיף 1 לחוק.
מהגדרת החוק עולה כי מגוון רחב של אירועים עשויי להיכנס להגדרה של תאונת דרכים, כגון:

  • נהג משאית שמחליק במדרגות הכניסה לקבינה בעת שטיפס לקראת נהיגה ונפגע.
  • אדם שנפגע בעת שטיפס במדרגות האוטובוס והחליק.
  • אדם אשר נפגע בעת שביצע תיקון דרך כגון החלפת צמיג ובלבד שאינו בעל מקצוע.
  • אדם אשר נפגע תוך כדי דחיפת רכב.
  • אדם אשר נפגע תוך כדי החניית רכב.
  • אדם אשר נפגע מהתדרדרות של רכב.

לאור האמור, במידה ונפגעתם, רצוי לפנות לעורך דין הבקיא בדיני הנזיקין כדי שיוכל לסווג את סוג התאונה בה אירעה הפגיעה, שכן לא תמיד הנפגע מודע לזכותו לקבלת פיצוי בגין פגיעתו. זאת ועוד, לחשיבות סיווג התאונה יש השלכות כספיות, בהן נדון בהמשך.

את מי עלי לתבוע ?

כתוצאה מתאונת דרכים עלולים להיפגע, נהג ו/או נוסע ו/או הולך רגל.
תביעה של נוסע ברכב – תהיה כנגד הנהג עמו ישב הנוסע וחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב.
תביעה של הולך רגל – תהיה כנגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב.
תביעה של נהג – תהיה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב.
במידה והשימוש ברכב לא היה מבוטח בביטוח חובה או שזהות הנהג הפוגע אינה ידועה – ניתן להגיש תביעה כנגד "קרנית", זהו גוף שהוקם על פי חוק לאותם מקרים בהם נפגע אדם בתאונת דרכים ואין כיסוי ביטוחי או במקרים של תאונת "פגע וברח" בה נפגע לדוגמא הולך רגל.

אם התאונה אירעה באשמת הנהג, האם הנהג עדיין יכול לתבוע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו ?

כן, בתביעה לקבלת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, להבדיל מתביעות אחרות, אין משמעות לשאלת האשם, ולפיכך ניתן לתבוע את הפיצויים בגין נזקי הגוף מחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב בו אירעה התאונה.
במילים אחרות, אם רכב עמד ברמזור אדום בעצירה מוחלטת, ורכב אחר פגע ברכב העומד מאחור מסיבה כלשהי, ולצורך העניין אין מחלוקת שנהג הרכב הפוגע אשם, התביעה של נהג הרכב שנפגע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה תהיה כנגד חברת הבטוח אשר ביטחה את השימוש ברכבו. יובהר כי הדבר נכון לתביעה בגין נזקי גוף בלבד.
בהתאם לאמור לעיל, גם במקרה בו אירעה לנהג תאונה עצמית, כגון פגיעה בעמוד תאורה עקב נהיגה בחוסר זהירות, יהיה הנהג זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, ללא קשר לכך שהתאונה נגרמה באשמתו.

שאלת סיווג התאונה / רכיבי הפיצוי בתאונת דרכים

לשאלת סיווג התאונה יש השלכות רבות, לרבות השלכות כספיות ביחס לפיצוי שישתלם לנפגע.
בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על תקנותיו, הוטלו מחד הגבלות על גובה הפיצוי בראשי נזק מסויימים , מאידך כל נפגע יקבל פיצוי ללא בירור שאלת האשם.

להלן פירוט של עיקר רכיבי הנזק בגינם תובעים:

כאב וסבל / פיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון

רכיב זה מחושב לפי נוסחה מתמטית הכוללת את ימי האשפוז ושעור אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע. הסכום המקסימלי אותו ניתן לתבוע בגין רכיב זה זה הוא בגבולות 141,000 ₪, הסכום מתעדכן בהתאם למדד מידי חודש.
לנפגע מעל גיל 30 מפחיתים 1% מהפיצוי עבור כל שנה .

לאור האמור, אין כל קשר בין הכאב והסבל שחש הנפגע לבין שיעור הפיצוי, למעט מקרה בו לא נותרה לנפגע נכות צמיתה, ואז רשאי בית המשפט לפסוק לנפגע פיצוי בגובה עד 10% מהפיצוי המקסימלי בהתאם לסוג הפגיעה, אופי ומשך הטיפול וגילו של הנפגע.
יוצא איפוא, שבמקרה בו יש שני נפגעים בעלי אותו שיעור נכות, הרי שהנפגע בתאונה שאינה תאונת דרכים יוכל לקבל סכום גבוה באופן משמעותי מהפיצוי אותו יקבל זה שנפגע בתאונת דרכים.

הפסד השתכרות בעבר

כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים, פעמים רבות כתוצאה מפגיעתו הוא יהיה מחוסר כושר עבודה ולכן הוא יפסיד ימי עבודה. פועל יוצא של הפסד ימי עבודה (המתבטא גם בפדיון ימי מחלה או חופשה ) הוא ירידה בשכר, ומשכך זכאי הנפגע לתבוע את הפסד שכרו.
ברכיב נזק זה יתבע הנפגע גם הפסד של פדיון ימי חופשה ו/או מחלה במידה והמעביד פדה את הימים שהחסיר הנפגע כימי חופשה ו/או מחלה.
עוד יתבעו ברכיב נזק את ההפסדים בגין ההפרשות לקופות גמל, קרנות פנסיה ויוצ"ב.

אבדן כושר השתכרות לעתיד

מעבר להגבלת הפיצוי ברכיב הנזק של כאב וסבל, חלה גם הגבלה בגובה הפיצוי אשר ניתן לקבל ברכיב הפסד השכרות בעבר ואבדן כושר השתכרות בעתיד.
ההגבלה ברכיב נזק זה היא הגבלת שכרו של הנפגע עד לשילוש השכר הממוצע במשק, כלומר נפגע שמשתכר בשכר גבוה פי שלוש מהשכר הממוצע במשק, יחשבו את שכרו כאילו הרוויח שכר השווה לשילוש השכר הממוצע.
במילים אחרות, במידה ונפגע השתכר לפני התאונה בשכר חודשי של 100,000 ₪, ואילו השכר הממוצע במשק עומד על סך של 7,000 ₪. הרי ששכרו של אותו נפגע יחושב כאילו היה 21,000 ₪ בלבד, על אף שבפועל השתכר בשכר גובה באופן משמעותי מהסך של 21,000 ₪.
הגבלה זו יסודה גם ברציונל הכלכלי של תחימת גובה הפיצוי אל מול העדר בירור שאלת האשם.
יובהר כי הגבלה זו אינה קיימת בתביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים.

הוצאות רפואיות

רכיב נזק זה כולל את ההוצאות שנאלץ נפגע להוציא וייאלץ להוציא בעתיד עבור רכישת תרופות, טיפולים, תשלומים ששולמו לקופת החולים לצורך ביקורי רופאים, הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפולים רפואיים, יובהר כי רכיב נזק זה נועד לפצות עבור רכישת תרופות ועזרים רפואיים שאינם נכללים בסל הבריאות, דהיינו שאינם במימון קופת החולים באמצעותה מבוטח הנפגע.

עזרת הזולת

רכיב נזק זה כולל הוצאות שנאלץ וייאלץ להוציא הנפגע, על מנת לקיים אורח חיים כפי שקיים לפני התאונה. לדוגמא, תשלומים לעזרה במשק בית, מטפל סיעודי המסייע ברחיצה הלבשה וכיוצ"ב.

הוצאות ניידות

רכיב נזק זה נועד למקרים קשים בהם נותר הנפגע נכה באורח המחייב אותו לבצע התאמות שונות ברכב כדי שיוכל להמשיך לנהוג או לחילופין ייאלץ לעשות שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית.

הוצאות להתאמת דיור

גם רכיב נזק זה נועד למקרים קשים בהם אדם אשר נפגע באורח קשה, ונותר מרותק לכיסא גלגלים, במקרה כזה ייאלץ הנפגע לעשות שינויי רבים במקום מגוריו, ולעיתים לעבור דירה במידה והוא התגורר לפני התאונה בבניין ללא מעלית או ללא נגישות מעבר לכיסא גלגלים.

הוצאות משפט

רכיב נזק כולל הוצאות שנאלץ הנפגע להוציא לצורך ניהול משפטו, כגון אגרות בית משפט, שכר טרחת עדים, שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.

סוף דבר

הסקירה דלעיל על תאונות דרכים, הנה סקירה קצרה ביותר, בנסיון ללמד את הקורא על משמעות ההליך, מורכבותו וחשיבות ההיוועצות בעורך דין בעל נסיון ובקיא בתחום כדי שהנפגע יוכל לממש את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי דין.