תאונות עבודה

אדם אשר נפגע כתוצאה מתאונת עבודה זכאי להגיש תביעה לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.

במידה והתאונה אירעה כתוצאה מרשלנות של המעביד ו/או צד שלישי, קיימת לנפגע עילת תביעה גם כנגד המעביד ו/או צד שלישי בנוסף לתביעת המוסד לביטוח לאומי.

לדוגמא, ראובן עובד במפעל בו הוא נאלץ לעבוד בסביבה רועשת מאוד בה על פי תקנות הבטיחות בעבודה יש לעשות שימוש באוזניות. חרף הוראות התקנות, המעביד של ראובן לא ניפק לו אוזניות ו/או כל אמצעי מיגון אחר, וכתוצאה מעבודתו בסביבה הרועשת נגרמה לראובן ירידה בשמיעה.

במקרה כזה ימצה ראובן את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, בנוסף לכך יוכל לתבוע את מעבידו בגין נזקו משום שלא ניפק לו אמצעי מיגון בניגוד לחוק ולתקנות.

מהי תאונת עבודה / מחלת מקצוע ?

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995‏ מגדיר מהי תאונת עבודה:

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חל בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו."

סעיף 81 לחוק מרחיב וקובע:

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

תאונה שאירעה באחת מהנסיבות המתוארות לעיל תוכר כתאונת עבודה, משכך, זכאי הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלאות עבור דמי פגיעה, ובמידה ונותרה לו נכות צמיתה זכאי הנפגע בתנאים מסויימים למענק חד פעמי או קצבה חודשית, כמו גם להטבות נוספות שקצרה היריעה מלפרטן.

מהם דמי פגיעה ?

מבוטח זכאי לקבלת דמי פגיעה כאשר הוא נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום התאונה בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגורי המבוטח, לטופס התביעה יש לצרף תעודה רפואית ראשונה על הפגיעה, הניתנת בקופת חולים.

התשלום עבור דמי פגיעה ניתן בעד 91 ימים בלבד, כאשר הסכום מחושב לפי 75% מהשכר החייב בדמי ביטוח ברבע השנה שלפני הפגיעה ועד למקסימום דמי הפגיעה ( 835.68 ₪ ליום).

רצוי מאוד להוועץ בעורך דין, כבר בשלב מילוי טופס התביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה עבודה הואיל, ובעקבות מילוי הטופס הנ"ל ייקבע האם התאונה תוכר כתאונת עבודה אם לאו, כמו כן לטופס זה יכולה להיות משמעות קריטית בהליכים נוספים !

יש לציין שקיים הבדל בין שכיר לעצמאי, ההבדל מתבטא בכך שבעד תשעת ימי הזכאות הראשונים ישולמו דמי פגיעה לשכירים בלבד, בעוד שמבוטח עצמאי שנפגע אינו זכאי לדמי פגיעה בעד 9 ימי הזכאות הראשונים.
קיימים שינויים נוספים, אולם עיקרי הדברים קשורים לדמי פגיעה.

מעבר לקבלת דמי הפגיעה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ותשלום גמלת נכות מעבודה.

מי זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה ?

זכאי לקבל גמלת נכות בעבודה, כל מבוטח שנפגע בעבודה או שהוא סובל ממחלה שהוכרה כמחלת מקצוע אשר גרמה לו לנכות.
יובהר כי תביעה לקביעת דרגת נכות, תידון רק לאחר שהתביעה לדמי פגיעה בעבודה אושרה.

כיצד ניתן לקבל גמלת נכות ?

נפגע אשר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, יוזמן לוועדה רפואית.
בוועדה יושב מזכיר מטעם המוסד לביטוח לאומי וכן רופא אחד או יותר שהם אינם עובדים של המוסד לביטוח לאומי.
בוועדה שמתקיימת נרשמות תלונות הנפגע על המגבלות מהן הוא סובל, ולאחר מכן בודק אותו רופא היושב בוועדה.
לאחר מספר שבועות בדרך כלל, יקבל הנפגע העתק מפרוטוקול הוועדה בו נרשמו מסקנות הוועדה.

רצוי להגיע לוועדה בליווי עורך דין, אשר יידע להציג בפני הוועדה את עיקרי הדברים הרלוונטים, ולעמוד על מיצוי זכויות הנפגע.

האם כל נפגע בעבודה זכאי לקבל גימלה בעבודה ?

לא, על מנת שנפגע יהיה זכאי לקבל גימלה צריך שתקבע לו נכות בדרגה של 9% נכות לפחות. כלומר נפגע ששיעור נכותו נמוך מ- 9% לא יהיה זכאי לגימלה.

להלן נפרט את אופן תשלום הגמלאות :

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות מעל 9% – 100%, אולם הוועדה קבעה כי מדובר בנכות זמנית, אותו נפגע יקבל קיצבה חודשית.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה (כלומר קבועה) מ- 9% – 19%, יקבל מענק חד פעמי.

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה מ- 20%- 100%, יקבל קיצבה חודשית.

הערה: נפגע בתאונת עבודה שאירעה לפני חודש אפריל 2006 יהיה זכאי לגימלה במידה ונקבע לו נכות בשיעור של 5% ומעלה.

מתי יש להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ?

את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. יש למועד זה חשיבות מירבית משום שהגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לגימלה, כולה או חלקה.

כיצד עלי להגיש את התביעה ?

את התביעה ניתן לשלוח בדואר, לחילופין נין להגישה בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי ולבקש שיישלחו את התביעה לסניף אליו שייך הנפגע, וכמובן ניתן להגיש את התביעה ישירות לסניף.

אנו ממליצים, לשמור העתק מכל מסמך שמוגש למוסד לביטוח לאומי, לרבות טופס הגשת התביעה, שכן הצורך בשימוש במסמכים אלה עלול להתעורר בעתיד מסיבות שונות, ובכל מקרה טוב שיהיה העתק נוסף במידה ומסמכים אלה יאבדו מסיבה כלשהי במוסד לביטוח לאומי.

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה הרפואית ?

כן, ניתן להגיש על החלטת הוועדה הרפואית ערר, ערר זה יידון בפני הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.
יובהר כי גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לערור על החלטת הוועדה הרפואית ולא רק הנפגע.
הוועדה הרפואית לעררים רשאית להשאיר את החלטת הוועדה הראשונה על כנה, לשנותה או לבטלה, והכל בין אם הוועדה נתבקשה לעשות כן ע"י העורר ובין אם לאו.
קביעת הוועדה הרפואית לעררים היא סופית, אולם ניתן לערער עליה בפני בית הדין האיזורי לעבודה בשאלת חוק בלבד.